האידיאולוגיה של ביטקוין: למה נוצר ומה הוא מנסה לפתור

ב-3 בינואר 2009 נכרה הבלוק הראשון ברשת ביטקוין. בתוכו, לצד הנתונים הטכניים, הוטמעה שורת טקסט אחת: כותרת מהעמוד הראשון של ה-Times הלונדוני מאותו יום, "Chancellor on brink of second bailout for banks". שר האוצר הבריטי עומד לחלץ את הבנקים בפעם השנייה.

אפשר לקרוא את השורה הזו כחותמת זמן, הוכחה שהבלוק לא נוצר לפני אותו תאריך. אבל קשה להתעלם גם מהאמירה שבה. ביטקוין לא הוצג לעולם כמוצר השקעה או כטכנולוגיה מבטיחה. הוא הוצג כתשובה לשאלה שהמשבר הפיננסי של 2008 העלה בחריפות: על מי אנחנו סומכים כשאנחנו משתמשים בכסף?

בעיית האמון

כמעט כל כסף שאנחנו משתמשים בו היום הוא הבטחה. השקל בחשבון הבנק הוא רישום בספרי הבנק. ערכו נשען על החלטות של בנק מרכזי, על יציבות המערכת הבנקאית ועל כך שהגורמים האלה יפעלו באחריות.

ברוב הזמן ובמרבית המדינות ההסדר הזה עובד, ולא במקרה. מאחוריו עומדים מוסדות, חוקים ופיקוח. אבל יש לו מחיר מובנה: מי שמנהל את הכסף יכול לשנות את כלליו. הוא יכול להדפיס עוד ממנו, להקפיא חשבונות, לחסום העברות, או, כמו ב-2008, להחליט שהפסדים של גופים פרטיים יכוסו מכספי ציבור.

במסמך הלבן (White Paper) שפרסם באוקטובר 2008, תחת השם הבדוי סאטושי נאקאמוטו, ממציא ביטקוין תיאר מערכת תשלומים "אלקטרונית מעמית לעמית", שבה שני צדדים יכולים להעביר ערך ישירות ביניהם בלי צורך בצד שלישי מהימן. זו הנקודה המרכזית. ביטקוין לא מבקש לשפר את המוסדות. הוא מבקש לבדוק אם אפשר לוותר עליהם.

איך נראה כסף שלא צריך לסמוך בו על איש

הפתרון שהציע נאקאמוטו מחליף את האמון במוסד בשלושה רכיבים: קריפטוגרפיה, תמריצים כלכליים ושקיפות מלאה.

כללים שכתובים בקוד ולא בהחלטות. מספר הביטקוינים שייווצרו אי פעם מוגבל ל-21 מיליון. קצב ההנפקה ידוע מראש ונחתך בחצי בערך כל ארבע שנים, באירוע שנקרא "חצייה" (Halving). אין ועדה שמתכנסת ומחליטה אחרת. כדי לשנות את הכללים צריך שרוב משתתפי הרשת יבחרו מרצונם להריץ גרסה אחרת של התוכנה.

ספר חשבונות ציבורי. כל העברה מתועדת בבלוקצ'יין, רשומה שאלפי מחשבים ברחבי העולם מחזיקים עותק שלה. כל אחד יכול לבדוק בעצמו כמה ביטקוין קיים וכיצד הוא עובר מיד ליד. האמון לא נדרש, כי אפשר לאמת.

עמידות בפני צנזורה. אין שרת מרכזי לכבות ואין גורם אחד שיכול לחסום העברה. מי שמחזיק במפתח הפרטי שולט בכספו, בלי תלות באישור של מישהו אחר.

משמורת עצמית. בפעם הראשונה בהיסטוריה אפשר להחזיק נכס דיגיטלי ישירות, בלי בנק או ברוקר. זה כוח, וזו גם אחריות: מפתח שאבד הוא כסף שאבד, ואין למי לפנות.

למה זה מעניין גם מי שלא מתכוון להשקיע

הדיון על ביטקוין נוטה להצטמצם לשאלה אחת: לאן ילך המחיר. אבל הרעיון שמאחוריו נוגע בשאלות רחבות בהרבה:

ריבונות מוניטרית. מה קורה לחיסכון של אנשים במדינות שבהן המטבע המקומי מאבד מערכו בקצב חריף, או כשהגישה לבנקים מוגבלת?
פרטיות. ככל שהתשלומים נעשים דיגיטליים, כל רכישה משאירה עקבות. איזה איזון ראוי בין פרטיות לבין פיקוח?
מוסדות ואמון. האם הטכנולוגיה יכולה להחליף חלק מהתפקידים שהמוסדות ממלאים היום, ואילו תפקידים אסור לה להחליף?
כסף ככלי פתוח. האינטרנט הפך מידע לנגיש לכל אחד. האם אפשר לעשות את אותו הדבר לכסף?

הצד השני: הביקורת

רעיון שראוי להבין ראוי גם לבחון בביקורתיות. לא נגיש תמונה שלמה בלי השאלות הקשות:

תנודתיות. כסף אמור לשמש אמצעי תשלום ומאגר ערך יציב. מחיר ביטקוין יכול לזוז בעשרות אחוזים בתוך שבועות, ורבים רואים בו נכס ספקולטיבי יותר משהם רואים בו כסף.
צריכת אנרגיה. אבטחת הרשת נשענת על כרייה, תהליך שצורך חשמל בהיקף של מדינה בינונית. התומכים טוענים שחלק גדל מהאנרגיה מגיע ממקורות מתחדשים או עודפים. המבקרים רואים בכך בזבוז.
שימוש לרעה. אותה עמידות בפני צנזורה שמגינה על אזרחים מפני ממשל עוין מקלה גם על פשיעה. כאן עובר אחד הקווים המרכזיים בוויכוח הרגולטורי.
ריכוזיות בפועל. הרשת אמנם מבוזרת, אבל חלק ניכר מכוח הכרייה ומהמסחר מתרכז בידי גופים גדולים, ורוב המשתמשים מחזיקים את נכסיהם בבורסות, כלומר שוב אצל צד שלישי.
ההייפ. סביב הרעיון צמחה תעשייה שלמה של הבטחות, פרויקטים חלולים והונאות. אלה לא מבטלים את הרעיון, אבל הם סיבה טובה לגשת לתחום בזהירות ובספקנות.

אז מה עושים עם כל זה

אין צורך להפוך למאמינים כדי להבין את ביטקוין, ואין צורך לפסול אותו כדי לבקר אותו. מה שכן נדרש הוא להפריד בין הרעיון, הטכנולוגיה והשוק: שלושה דברים שונים שהשיח הציבורי נוטה לערבב.

ב-CryptoNation אנחנו מנסים לעשות בדיוק את זה: להסביר איך הדברים עובדים, להציג את הטיעונים בעד ונגד, ולהשאיר לכם את המסקנה.

להמשך קריאה: – מילון המונחים: בלוקצ'יין, מפתח פרטי, חצייה ועוד, בהסבר קצר וברור – סקירת הפרויקטים: מה בנו אחרי ביטקוין, ולמה

התוכן באתר נועד ללימוד ולהעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של נכס כלשהו.